בעולם שהופך אפליקטיבי מחד ומתמודד עם מגפה מאידך, חשיבות הביוטק וההתקדמות שהענף עובר נמצאים בתנופה חסרת תקדים. זוהי תעשייה המגלגלת מאות מיליונים בשנה, ומקבילה בפופולאריות שלה בימים אלה לנעשה בהייטק.
חברות רבות קמות כל העת, מייצרות תפקידים חדשים ומעודדות השתלבות בתעשייה. הביוטק מעניק אפשרויות נהדרות לבעלי תואר בכימיה, רוקחות, מדעי החיים/ הרפואה, ביולוגיה, אגרונומיה ושאר מדעים, עם מדרגים שונים בהתאם להשכלה ולניסיון.
גם בוגרים טריים יכולים לקבל תנאי שכר טובים בביוטק, תוך בניית מסלול קריירה עם אופק של ביקוש; למנוסים ובעלי הכשרה – מדובר בתנאי שכר מעולים, בחברות תרופות, סטארט-אפ וביו-טכנולוגיה יציבות, בהן חברות עולמיות.
תחום הביוטק אף מציע משרות שיווק ומכירות, עבור בעלי יכולות וורבליות, ייצוגיים, המכוונים לעבודות שטח, הדרכה וייעוץ, המיועדים לבוגרי תארים מדעיים שישתלבו בצוותי מדיקל בחברות השונות.
תעשיית הקנאביס
ישראל הינה מרכז עולמי במחקר הקנאביס, כשהתעשיה המקומית מתעתדת להגיע להיקפים דומים לאלו של הפארמה. בשנים האחרונות הוקמו עשרות חברות בתחום הקנאביס, ובבורסה נסחרות כ-20 מהן בשווי של 2.5 מיליארד ₪. היתרון של ישראל נובע לא רק מתנאי הגידול והאקלים, אלא בעיקר בשל פיתוח המוצרים לשוק התרופות העולמי. השנה צפויה עליית מדרגה בהשקעות זרות בחברות קנאביס ישראליות, תוך הקמה של מרכזי פיתוח וחממות מותאמות. עם זאת, השוק נמצא עדיין תחת אי וודאות רגולטורית, דבר העלול לעכב את תחזיות הייצוא.
בריאות דיגיטאלית
החדשנות בעולם הביו-טכנולוגיה פונה לתחום הבריאות הדיגיטאלית, בו ממוקמת ישראל בצמרת התעשיה הבינלאומית. תחום הרפואה הדיגיטאלית הינו פורץ דרך ומהווה מנוע צמיחה אדיר, במיוחד בעידן הקורונה. קיים ביקוש רב לפיתוחי טכנולוגיה ישראלית בהתמודדות עם הנגיף, כאלו המאפשרים הנגשת מידע רפואי ואיתור מחלות בבית, ללא צורך בתיאום פגישה עם רופא.
הצפי הוא כי שוק הבריאות הדיגיטאלי העולמי ישבור שיאים בשנים הקרובות. בארץ, הוא מתבסס על עבודה משותפת של האקדמיה, בתי חולים וארגוני בריאות, עובדה המאפשרת לחברות סטארט אפ לבחון פיתוחים טרם הפריצה הגדולה.
רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה "ישראל דיגיטאלית" במשרד לשוויון חברתי עתידים להעניק 50 מיליון שקלים לחברות המפתחות מוצרים, מערכות ופתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי הקורונה.
מעבדות קורונה
המציאות הנגיפית מביאה להאצה בהקמת מעבדות לבדיקות וירולוגיות, בקצב שלא הכרנו כמותו. בשל הדרישה לביצוע מספר רב של בדיקות הוקמו מגוון רחב של מעבדות על ידי ארגוני בריאות וחברות בתעשייה, המאפשרות ביצוע בדיקות באופן מיידי ומהימן.
עשרות תקנים של עובדי מעבדה קיימים כיום, מזמינים לתהליכי גיוס מהירים מן המקובל. בכדי לעמוד בלוחות הזמנים פונים ארגוני בריאות וחברות בתעשייה לסיוע חיצוני מחברות השמה וכוח אדם. מערכת היחסים הזו משפיעה רבות על אופן הגיוס, תנאי המשרה וההטבות המוענקות למועמדים המתאימים.
הסמיכות לסיום שנת הלימודים באקדמיה מסייעת רבות באיתור מועמדים בשלים וזמינים לעבודה מיידית, וכן מציעה אפשרות למסלול סטאז' ייעודיים.
תרופות ביולוגיות
זהו עידן של דור חדש בעולם התרופות, המפותחות בשיטות רפואיות ומדעיות מודרניות, מבוססות בעיקרן על ביולוגיה מולקולרית. קיימת עלייה חדה בחלקן של התרופות הביולוגיות בשוק הפרמצבטי, וכתוצאה מכך שחקנים ראשיים בתעשייה משקיעים כיום משאבים בפיתוח וייצור של תרופות מסוג זה, כאשר הנפוצים מביניהם- חקר מחלת הסרטן ושאר מחלות כרוניות ונדירות.
כניסת מרכזי מחקר ופיתוח לישראל
בעשור האחרון אנו עדים לנהירה של חברות רב לאומיות להקמת מרכזי מו"פ בישראל. הדבר מוביל ליתרון משמעותי עבור האקו סיסטם של פיתוח תרופות בארץ. היא נתמכת בחדשנות הטכנולוגית וקצב הצמיחה של ישראל בשוק הבינלאומי. מגמה זו כאן כדי להישאר: ככל שישראל ממוקמת גבוה בדירוגי התעשייה הבינלאומית – גובר העניין למקם כאן מרכזים מסוג זה, ההולכים וגדלים.
